איסייב נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

1.בתאריך 7.7.11 הפקיד התובע בידי אחיו את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו ובקש ממנו שימסרו לתיקון אצל הנתבעת.

2.לטענת התובע, בדיעבד הסתבר לו כי האח – אשר לא הובא מטעמו לעדות בבית המשפט – ביצע עבורו עסקה של שדרוג המכשיר והצטרפות לתכנית חדשה, ללא ידיעתו ומבלי שהוא נתן את אישורו לכך.

3.כך קרה, שהתובע מצא עצמו בעליו של מכשיר חדש בעל כרחו ולכן עותר הוא לחיוב הנתבעת בביטול מיידי של עסקת הרכישה והשבת סכומי הכסף שנגבו ממנו מאז ועד כה, בעקבותיה.

4.לגרסת התובע, רק בחלוף כחודשיים מאז שהוא ואשתו (הרשומה אצל הנתבעת כלקוח משותף עמו) גילו כי הם חויבו בחיוב נוסף של 535 ₪ והוסבר להם כי מקורו בשדרוג המכשיר, פנו הם אל הנתבעת בבקשה לביטול העסקה. לטענתם, השיבה להם אז מנהלת מרכז השירות בסניף חדרה כי בשל פיטוריו של נציג השירות אשר ביצע את העסקה עם האח, היא לא תוכל לתת להם פרטים אודות נסיבות ביצוע העסקה.

5.להגנתה, טוענת הנתבעת כי מדובר בעסקה שבוצעה לאחר שבעל המכשיר נתן לכך אישור טלפוני . לתמיכת טענה זו, מפנה היא למסמך המתעד את נסיבות פניית אשת התובע אל הסניף בבקשה לביטול העסקה. במסמך זה, מיום 17.1.13, אשר צורף לכתב ההגנה, נכתב אז כך: "הלקוחה הגיעה אלי מסיבה שלטענתה מלפני חצי שנה אייפון 4 שברשותה נרכש שללא הסכמתה האייפון נמצא בשימוש של הלקוח אך הוא לא מעוניין בו ורוצה לבטל עסקה אחרי 1/2 שנה. הוסבר ללקוח שלאחר חצי שנה לא ניתן לבטל עסקה ושהנציג קבל אישור טלפוני מהלקוח עצמו. על פי טענת הלקוח לא קבל אישור טלפוני. הלקוח שרכש את המכשיר היה אח שלו שרכש את המכשיר בשביל הלקוח...".

עוד הפנתה הנתבעת אל תמליל שיחת טלפון שהתקיימה בין אשת התובע לנציגת שירות, בה בקשה האשה לברר ממה מורכב חשבון שבמסגרתו חוייבו היא והתובע בסכום של למעלה מ- 500 ₪, בעוד שעל פי תנאי המסלול שלהם אמורים היו הם להיות מחוייבים בכ- 200 ₪ בלבד. עיון בתמליל מלמד על כך שבשלב בו אמרה לה נציגת הנתבעת: "...יש לי כאן את האייפון 4 החדש שרכשתם לפני חודש", השיבה לה האשה: "נכון" ובהמשך בקשה היא להבין עד מתי יצטרך התובע לשלם עוד עבור המכשיר הישן. גם בהמשך השיחה חזרה נציגת הנתבעת ודברה על עסקת השדרוג מיום 7.7.11 ואשת התובע לא התכחשה לה.

6.בדיון שהתקיים בפני, הצהירה נציגת הנתבעת כי היא הציעה לתובע לבטל את העסקה ולהחזיר לו את המכשיר הישן תוך ביטול כל התשלומים העתידיים בלבד (זאת, לנוכח העובדה שעד אז הוא עשה שימוש במכשיר החדש וקבל זיכוי על הישן כשעמד בתנאי המסלול) ואולם הוא דחה הצעה זו.

7.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם, סבורה אני כי נכון אעשה אם אחלק את האחריות לנזק המוכח שנגרם לתובע במקרה זה.

משנמנעה ממני האפשרות לשמוע את עדויותיהם של השניים אשר ביצעו את העסקה בפועל, דהיינו אחיו של התובע ונציג הנתבעת, שכן שני הצדדים לא טרחו להזמינם לעדות, מצטיירת בפני תמונה של התרשלות משותפת – מחד, התרשל התובע בזה שלא צייד את אחיו ביפוי כח למסירת המכשיר הישן שלו לתיקון בלבד, כשלאחר מכן, באופן מתמיה, הוא לא שם לבו לעובדה שקיבל לידיו בחזרה מכשיר חדש אחר, או שבחר להתעלם מכך עד שהסתבר לו שהדבר כרוך בחיוב גבוה יותר. מאידך, התרשלה הנתבעת בכך שלא וידאה את זהות מבצע עיסקת השדרוג בשעתה, וגם לא הצליחה לשכנעני בטענה שהתובע אישר עסקה זו בטלפון.

8.התוצאה היא אפוא שאני מחייבת את הנתבעת לשאת ב- 50% מעלות השדרוג, דהיינו בסכום של 2,158 ₪ (ר' גובה החיובים על פי ת/1).

הנתבעת תזכה את חשבונו של התובע אצלה בסכום זה בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום ביצוע הזיכוי בפועל.

בנסיבות המקרה ולאחר שהסתבר לי כי התובע דחה את הצעת הנתבעת להחזרת המכשיר הישן וזיכויו בהתאם, אינני מוצאת מקום לחיוב הנתבעת בתשלום הוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.